#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פא. 1 האוכל והשותה ביוה&quot;כ האם מצטרף יחד?	במשנה שנינו שאין מצטרפין ופטור. רב חסדא ור&quot;ל סוברים שזה רק לר' יהושע שסובר גבי טומאה שכל שאין שיעורו שווה אינו מצטרף אבל לחכמים מצטרף, רב נחמן ור' יוחנן אומרים שכאן אף חכמים יודו, כיון שהנושא הוא משום יתובא דעתיה ואכילה ושתיה יחד אין מיישבים את הדעת.	יומא פא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פא. 2 מנין לאזהרה לעינוי ביוה&quot;כ (5)?	"ר&quot;ל אמר שלא נאמרה אזהרה שאין כיצד לומר [אם יאמר לא תאכל - אכילה בכזית, לא תעונה - משמע לאכול, השמר פן תאכל - הוי ליה ב' לאוים, השמר במצות עינוי - השמר דעשה עשה] וקשה עליו שאפשר לומר 'אל תסור מן העינוי'.<p dir=""rtl"">תנא יליף ממלאכה שענש והזהיר אף עינוי שענש הזהיר וביאר רבינא ש'עצם' 'עצם' גמר, ומופנה דכתיב ה' קראי במלאכה, אזהרה ליום ולילה, עונש ליום ולילה, וחד לאפנויי.</p><p dir=""rtl"">דבי ר' ישמעאל ילפי 'עינו' 'עינוי' (מאשת איש) מה שם ענש והזהיר אף כאן.</p><p dir=""rtl"">רב אחא בר יעקב יליף &quot;שבת שבתון&quot; משבת בראשית שלא ענש אלא אם הזהיר [ולא יליף מ&quot;תשבתו שבתכם&quot; שנצרך ללמד תוספת לשבתות וימים טובים].</p><p dir=""rtl"">רב פפא אמר לא צריך היקש יוה&quot;כ עצמו נקרא שבת דכתיב &quot;תשבתו שבתכם&quot; (ע' רש&quot;י).</p>"	יומא פא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פא.: מנין לתוספת יוה&quot;כ (שבתות וי&quot;ט) והאם יש על זה אזהרה ועונש ומנין?<p dir=""rtl"">[מנין שיש לאכול בתשיעי?]</p>"	"חד תנא יליף שאין עונש על תוספת מלאכה מדכתיב &quot;וכל הנפש אשר תעשה כל מלאכה <u>בעצם היום</u> הזה&quot; על עיצומו של יום ענוש כרת ולא על התוספת, וכן גבי תוספת עינוי כתיב &quot;כי כל הנפש אשר לא תעונה <u>בעצם היום</u> הזה ונכרתה&quot;. וכן אינו באזהרת מלאכה מדכתיב &quot;וכל מלאכה לא תעשו <u>בעצם היום</u> הזה&quot; ולא באזהרת עינוי ק&quot;ו ממלאכה שאסורה בשבתות וי&quot;ט אינו מוזהר על התוספת ק&quot;ו לעינוי שאינו בשבתות ויו&quot;ט. מדמיעטו מעונש ואזהרה ש&quot;מ שיש מצוה להוסיף מחול על הקדש.<p dir=""rtl"">תניא אידך יליף לתוספת יוה&quot;כ וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם אין לומר שיתענה בתשיעי דכתיב&nbsp;&nbsp;בָּעֶרֶב, אבל נאמר בְּתִשְׁעָה שמתחיל מבעוד יום, כשם שבתחילה מוסיף אף בסוף מוסיף דכתיב מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב, אף בשבתות צריך להוסיף דכתיב תִּשְׁבְּתוּ ואף בימים טובים דכתיב&nbsp;&nbsp;שַׁבַּתְּכֶם. (בר&quot;ה ט. נוסף אף שביעית כל מקום שנאמר בו שבות). [התנא הראשון לומד מכאן שכל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי.]</p>"	יומא פא.:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פא: 1 כס פלפלי וזנגבילא ביוה&quot;כ, האם חייב?	"פלפלים וזנגבילא יבשים רבא אמר שפטור שאינן ראויים לאכילה, אבל ברטיבתא חייב שהרי גבי פלפלים דרש ר&quot;מ &quot;וערלתם ערלתו את פריו&quot; הינו פלפלים עץ שטעם עצו ופריו שווה (וע' ברכות לו: דעת רב ששת שחולק על רבא ולשיטתו אף האוכל יבשים ביוה&quot;כ פטור ע&quot;ש). <p dir=""rtl"">וכן גבי זנגבילי אמר רב נחמן האי הימלתא דאתי מבי הנדואי שריא (מדין בישולי וגיעולי נכרים) ומברכינן עליה בורא פרי האדמה וה&quot;מ ברטיבתא אבל ביבשתא לא.</p><p dir=""rtl""></p>"	יומא פא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פא: 2 אכל עלי קנים ולולבי גפנים ביוה&quot;כ האם חייב?	ת&quot;ר אכל עלי קנים פטור, לולבי גפנים חייב, לרב יצחק מגדלאה וכן תנא כוותיה כל שלבלבו מר&quot;ה עד יוה&quot;כ ורב כהנא אמר כל ל' יום.	יומא פא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פא: 2 השותה ביוה&quot;כ ציר או מוריס, חומץ, האם חייב?	"ציר או מוריס איתא במשנה שפטור שהם משקים שאינן ראויים לשתיה, משמע שחומץ חייב וזה כרבי שסובר שחומץ משיב נפש. <p dir=""rtl"">דרש רב גידל בר מנשה מבירי דנרש אין הלכה כרבי, לשנה נפקי כולי עלמא מזגו ושתו חלא, הקפיד רב גידל שהוא לא התיר לכתחילה וכן רק מעט ולא מזוג.</p>"	יומא פא:		
